עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' אבו טביח ואח'

החלטה

הנתבעים מתגוררים, כדיירים מוגנים, בדירה ביפו. בצמוד לדירה, ואולי כחלק מהדירה, במובנה הפיסי, חדר נוסף שעל פי האמור בכתב התביעה שני הנתבעים פלשו אליו. חדר זה היה קודם לכן מוחזק על ידי דיירת מוגנת, שהלכה לעולמה. התובעת, כבעלים, סבורה כי יתכן והיא מחוייבת לבנה של המנוחה כמי שזכאי לזכויות כדייר מוגן, אולם כנראה שאין בטענה זו ממש היות ואם בנה של המנוחה לא החזיק באותו חדר, יחד עם אמו המנוחה, הדיירת המוגנת, הרי הוא לא זוכה בכל זכויות דיירות. אם יש ממש בטענת התביעה כי הנתבעים מחזיקים בחדר, הרי ברור שהבן, גם אם החזיק בעבר, הרי הוא נטש את המקום.

התובעת מכירה בעובדה שיש לראות בחדר הזה כחלק מהדירה כולה, ועל כן מתנהלים מגעים בין הצדדים כך שאפשר שהנתבעים ירכשו את זכות הדיירות המוגנת, כדת וכדין, לגבי החדר הנוסף. הנתבעים מוכנים לכך, וכאמור, התובעת אינה פוסלת הליך זה על הסף, למרות שיתכן ויכולה היתה לנקוט בגישה שונה.

נראה לבית המשפט כי לאור החיבור בין החדר הנוסף לדירת הנתבעים יהיה זה נכון להמשיך במגעים ולהגיע להסדר בענין זה.

בית המשפט אף ער לכך שהדברים לוקחים זמן, במיוחד כשאולי יהיה מקום לשלוח שוב שמאי למקום. בית המשפט שמע מפי הנתבעת כי שמאי ביקר במקום לפני כ- 3-4 חודשים.

בנסיבות אלו, אני דוחה את הדיון פעם נוספת. ב"כ הנתבעים העביר לחברתו שאלון וכן תצהיר גילוי מסמכים. אם יש צורך בכך, תשיב ב"כ התובעת על השאלון, ובית המשפט מבין כי המגעים בין הצדדים ימשכו לצורך רכישת זכויות הדיירות המוגנת. בית המשפט קורא לב"כ הנתבעים לנהל בעצמו, או לעזור לנתבעים, בניהול אותם מגעים כדי לזרז כמה שאפשר את הדברים.

אני קובע קד"מ נוסף ליום 10.3.2011 שעה 08:30

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

דן מור, שופט בכיר

הוקלד על ידי: שולי הרפז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: